תחרותיות – לא נכנס לדיון המעמיק. ואקלים תחרותי ואישיות תחרותית.

תחרות כדפוס חינוכי – יתרון מובהק שכנראה וככה מלמדים מחקרים עתיקי יומין. בכולנו טבועה מידה כזאת או אחרת של תחרותיות ויש בנו את היכולת של שיתוף פעולה.

לתחרותיות יש יתרון מובהק אחד.

היא מדרבנת, היא ממריצה.

האמא היתה באדלר ואמרו לה:

מדובר על המצב הלא פשוט הזה שנכנס בו איזה שהוא גורם שיש בו דפוס בעיתי . בתחרות יש רק מנצח אחד.

אחד הבלופים הכי גדולים שיש בעולם זה להפסיד בכבוד.

אין להפסיד בכבוד – אף אחד לא נהנה להפסיד.

אני הייתי הראשון לברך אותו על ניצחונו – שימות.

יש מקום אחד למעלה והוא לא תמיד מובטח לך.

התחרותיות מדרבנת יחדים להגיע להישגים ויש לה מחירים מאוד גבוהים.

תחרות פותחת פערים מאוד גדולים והיא מייאשת את אלה שמצליחים והיא מייצרת גם רמת תוקפנות מאוד גבוהה.

אחד הדברים שילדים לומדים. זה כדי לנצח בתחרות – כל האמצעים כשרים.

תחרות גם מעודדת תחמנות, קיצורי דרך.

וכל אלה הם ערכים בעייתים בתוך האוירה המשפחתית ילדים מבינים מהר מאוד שאת מתה שתגיע

הלחץ משרת את המלחיץ, המלחיץ הלא הוא לחוץ בעצמו.

מה אתה נלחץ ?? הוא כבר בהיסטרייה. הלחץ ששוב מטרתו כשיטה חינוכית להוציא מהילד יותר.