גיל שנתיים הנורא 

גיל שנתיים הנורא
הילד משתטח על הרצפה? מסרב לאכול? הילד מסרב להתקלח? הילד צועק ומשתולל ולא מוכן לשתף פעולה?
קניתם לו כל דבר אפשרי בקניון ועדיין הילד לא מרוצה?
נטע קויפמן הדרכת הורים, אימון אישי והנחיית קבוצות

 

אמא בקבוצת הורים שיתפה אותי שהיא קנתה לבת שלה מעיל חדש וכשהראתה לילדה שלה הילדה אמרה לה 'מה, רק מעיל?' ואז האמא הבינה שכבר יש פה בעיה שצריך לטפל בה.

 

לפי אדלר אישיות הילד נקבעת גם לפי תורשה ויש עוד כמה גורמים משמעותיים: דמויות ההורים, הילד פוגש מערך משפחתי,  אווירה ודרכי החינוך של ההורים.

בבסיס להכל יש את הבחירה. אנחנו לא יכולים לשלוט במה שהילד יבחר, אך אנחנו שם כהורים כדי לכוון.

אדלר טוען שמהתורשה ומהסביבה הילד בונה את האישיות.

 

כשקשה עם הילד, כשכל משימה הופכת לויכוח, לבכי לצעקות, כשהילד מסרב לשתף פעולה ,כברור שיש לילד עולם שלם וההורה לא חלק ממנו.

 

גיל שנתיים הוא גיל מורכב , נקרא גם גיל שנתיים הנורא או גיל ההתבגרות הראשון , הדבר מאוד דומה למשבר שההורים חווים עם הילד יותר מאוחר בגיל ההתבגרות.

 

מרד בגיל שנתיים - גיל שנתיים הנורא או גיל ההתבגרות הראשון, מתייחס לשלב התפתחותי של נפרדות פסיכולוגית. הילד הנאבק דורש הכרה ביכולות, בכוחות, בצרכים וברצונות שלו ויוצרים את הזהות האישית שלו.

 

כהורים, עלינו להבין שכל ילד הוא ייחודי, מה שהתאים לילד הראשון לא יתאים בהכרח לילד השני או השלישי לכן כדאי שתראו כל ילד בהתאם לצרכים שלו ולייחודיות שלו.

 

נניח ציחצוח שיניים שהילד לא רוצה ואני מוכנה לותר, הילד מבין מזה על השקפת העולם שלו, בייחוד במאבק כוח הילד מביא את זה למערכה הבאה לגוף שלו, ששם אין לי שליטה.

 

יש במאבק כוח אקטיבי ופאסיבי. הילד יכול גם לא לשתף פעולה, לשבת ולא לעשות כלום, קוראים לו והוא לא עונה, מבקשים ממנו להתלבש והוא מסרב, לא מוכן לעשות שום דבר לבד, מוכר לכם?

 

חלק מהפיתרון הוא לא להכניע ולא להיכנע – כי אז בכל פעם שאני עושה את זה אני מחזקת את השקפת עולמו של מנצח ומנוצח או חזק / חלש ואז בפעם הבאה הוא ינסה למצוא טכניקה ליותר חזק יותר.

 

דבר נוסף הוא ההבנה שהילד הנאבק רוצה הכרה בכוח. בדר"כ הוא עושה את זה אם יש אדם חזק אחר בבית. אם נאמר לילד אתה ילד חזק זה מאוד עוזר. אם ההורה יצא מהמאבק (לכל מאבק צריך שניים) ואז לילד לא יהיה עם מי להילחם.

 

אפשר לומר לילד אני מאוד אוהבת אותך ואתה ילד חזק(הכרה בכוח), בוא תגיד לי כשאתה כועס מה אני יכולה לומר לך שיעזור לך. למשל תגיד לי STOP  , זה יכול לעבוד?

כשהילד שלי כעס דיברנו ותיאמנו שכשהוא ירצה שאני אפסיק הוא יאמר לי מילת קוד "שאשא" ואז זה הסימן שלי לעצור.

 

כדאי לרדת לגובה העיניים של הילד ואפשר לומר מתוק שלי אתה ילד חזק, רק אתה תחליט מתי להפסיק.

 

חשוב לזכור שכשיוצאים ממאבק כוח הימים הראשונים יותר קשים, ככל שהילד לומד שאני נחושה, לא הולכת לריב איתך, הילד יזוז, וכדאי לו לזוז. לתת לו זמן.

 

הורים תבדקו את הגבולות שלכם, על מה אומרים כן ועל מה לא.

כמו כן, הבחינו בין עיקר לטפל. תתאמו על 3-4 דברים שעליהם אתם אומרים לא בבית וכל היתר עזבו. אין זה אומר שזה לא יהיה, אלא שבתקופה הקרובה אל תתמקדו בהם. התמקדו בדברים החשובים ביותר עבורכם.