איך לחנך בלי כוח? ואם רק בכוח ואיומים זה עובד? איך לגדל ילד עם ביטחון עצמי? איך לגדל ילד חברותי שמאמין בעצמו?​

נטע קויפמן הדרכת הורים, אימון אישי והנחיית קבוצות

 

כשאני שואלת הורה בהדרכת הורים או באימון אישי איזה ילד אתה רוצה לגדל? איך אתה רואה אותו בעוד 20 או 30 שנים ?

רוב ההורים יגידו שהם רוצים ילד בעל תחושת ערך גבוהה, ילד עם ביטחון עצמי והגשמה עצמית. הרבה הורים יגידו שהם רוצים ילד חברותי ואחראי.

ילד שמעז ומגשים את היכולות שלו.

 

השינוי הדרמטי שהתחולל במהלך המאה העשרים הוביל לכך שכוח כשיטה חינוכית משיג את ההיפך. לאורך השנים ההתנגדות לשימוש בכוח הלך והתבסס וגם מי שצופה היום ומתמודד עם ,מה קרה עם הסמכות ההורית , עדיין יש הסכמה רחבה בין כולם שיש בעיה מוסרית ,חברתית וחוקית עם הפעלת כוח על ילד.

עד הרגע שעצרו את השיטה הכוחנית בחו,. אף אחד לא צייד את ההורים במשהו אחר.

כדי לגדל ילד בריא הילד חייב לגדול בתוך אוירה של גבולות.

 

היום ההורה מתמודד עם דילמה: איך עכשיו אני אציב גבולות כשאני יודע שכוח זה לא חינוכי.

אפשר לנהל מערכות יחסים הוגנות ומכבדות ועדיין לוותר על הכוח.

השיטה הכוחנית מבוססת על זה שהכוח שיש בידיו של ההורה זה הכוח המתגמל וההכוח המעניש. השכר והעונש.

הסמכות של ההורה המשפיע מגיעה ממקום אחר – 'בשביל כבוד צריך לעבוד' (כמו קזבלן).

על מנת להיות סמכות עבור הילד אני כהורה רוצה להקנות ערכים ולהיות מודל אישי.

 

השאלה מה מנהל את ההורה, האם יש דרך ברורה?

האם ההורה מנוהל על ידי קפריזה רגעית ואז בכוחות אחרונים הוא מנסה להציב גבול?

מה הילד מבין מזה? אולי הילד מבין שכך זה עובד, וגם הוא מתחיל להתנהג לפי קפריזה.

 

היום הכל זה "בא לי" או "לא בא לי". כשההורה מבקש מהילד להיכנס למקלחת, לבוא לאכול, להתלבש ועוד הילד עונה ב "לא בא לי", בעוד שהמציאות לא דורשת לעשות מה שבא לך.

 

כשהילד בגן מתבקש לאסוף את הצעצועים או בבית הספר המורה מבקשת להוציא ספר הילד ממשיך את הסגנון ואומר "לא בא לי".

ההורים הקפריזים נתפסים על ידי הילדים שלהם ככוחניים ולא צפויים.

 

הורה מקצועני, הורה סמכותי, יודע להגיד למה הוא אמר לא בנקודה מסוימת ולמה והוא יודע להיות עיקבי.

כדאי שההורה יהיה מנומק - שיסביר למה

כדאי שיהיה הגיון מאחורי הדברים, לא על כל דבר לומר לא.. אלא לבדוק מה הם אותם הדברים שאפשר לומר עליהם כן

וכן חשוב שההורה יתן הסבר לילד, כמובן בהתאם לגיל הילד.

כשמרגישים שהילד "עושה לי דוקא" - ההורה יכול לעשות את זה בכוח או באסרטיביות.

 

כמו בעולם הטבע, כוח מדליק את הילד. הילד לומד את רעיון הכוח אבל הוא כנוע והוא ישתמש בו בכל דרך כשיתאפשר לו.

הילד ינצח במאבק הכוח כי ילדים הם יותר נחושים ויותר עיקביים מההורים.

התלותיות, העדר היוזמה, התיסכול והאימוץ של המופע הכוחני כל אלה יגרמו לילד לחכות לשעת הכושר ולפעול בכוחניות שוב כלםי הוריו.

 

בהתחלה אולי כוחניות ואיומים יכולים לעבוד על הילד אבל אל תתפתו לחשוב שהנה זה עובד.

כדאי לעבור להיות הורה משפיע ולא הורה קובע.

הורה שמבין את הצרכים של הילד ומתקרב אליו בדרכים טובות ומועילות ולא בדרכים כוחניות.